סיקור התאבדויות בתקשורת

המלצות לסיקור מקרי התאבדות בתקשורת

תוכניות למניעת התאבדות שפועלות בעולם בשנים האחרונות הורידו את שיעורי ההתאבדות. אחד הגורמים בתוכניות אלה הוא אופן סיקור התאבדויות בתקשורת בצורה אחראית. מחקרים רבים מוכיחים כי הדרך בה המדיה מסקרת מקרי התאבדות יכולה להשפיע על הציבור הן לשלילה – בחיקוי של מקרי התאבדות ועלייה בשיעורי התאבדות (מה שנקרא "אפקט ורתר") והן לחיוב – בעידוד לפנות לסיוע נפשי במקרה של מצוקה ובניפוץ מיתוסים על התאבדות. בנוסף, מחקרים מראים שאין "הדבקה" כאשר מתקיים שיח על הנושא בצורה אחראית. לא רק שלא נגרם כל נזק, בניגוד למיתוסים שעדיין קיימים בחברה, אלא זו הדרך להציל חיים. התעלמות מבעיה לעולם לא תגרום לה להיעלם, אלא רק להחמיר, לכן השיח חשוב ואפילו הכרחי – דיון פתוח אשר שם דגש על סימני האזהרה ועל המצוקה הנפשית האישית שהובילה בסופו של דבר להתאבדות, מאפשר להבין טוב יותר את הבעיה וחושף את הציבור הרחב לאפשרויות הסיוע. הסטיגמה לגבי התאבדויות והפחד ששיח על התאבדויות יעלה את מספר ההתאבדויות, ממשיכים את השתיקה הציבורית, ולשתיקה זו יש משמעויות קשות, אך כאשר התקשורת לוקחת על עצמה תפקיד חברתי ופועלת בהתאם לקווים המנחים לסיקור תקשורתי של התאבדויות, תוך הצגת המורכבות והדגשת ההשלכות על המשפחה והסביבה הקרובה, יחד עם הפנייה למקורות תמיכה וטיפול – הסיכון לחיקוי קטן, ולמולו עולה בהרבה הסיכוי שאנשים שנמצאים במצוקה עם מחשבות אובדניות יידעו שקיימת האפשרות לשתף במצוקה, להתמודד ולסיים את הקושי מבלי לסיים את החיים.

מידע חשוב לגבי התאבדות בעת פרסום במדיה

  • התאבדות היא אחד מגורמי המוות המרכזיים בעולם המערבי. בכל שנה מתים כתוצאה מהתאבדות כמיליון איש ברחבי העולם. בישראל יש בשנה כ-550 התאבדויות ומעל 1,000 ניסיונות התאבדות.
  • התאבדות לא נגרמת בעקבות אירוע בודד, אלא מגיעה בעקבות שילוב של גורמים. דיווח המציג את ההתאבדות כמקרה של 'סיבה ותוצאה', מטעה את הציבור ואף עלול להשפיע על אנשים הנמצאים באותו מצב לראות בהתאבדות כפיתרון היחיד.
  • התאבדות איננה גזירת גורל, אלא ניתנת למניעה. מדינות אשר הפעילו תוכניות מניעה הפחיתו את שיעורי ההתאבדות בהן באחוזים רבים, וכך קרה גם בצה"ל בישראל.
  • התאבדות היא לא מחלה מדבקת!

איך לא לסקר התאבדויות

  • יש להימנע מפרסום שיטת ההתאבדות, מקום ההתאבדות ותמונת המתאבד/ת.
  • יש להימנע מתיאור נסיבות ההתאבדות באופן חד-ממדי שיכול ליצור הזדהות, כגון "אהבה נכזבת", "חרם" וכד'.
  • יש להימנע מפרסום כתבות בעמוד הראשון ובגופנים גדולים.
  • יש להימנע משימוש במילים דרמטיות בתיאור ההתאבדות.
  • יש להימנע משימוש בביטויים כמו "הצליח/ה להתאבד" או "ניסיון התאבדות לא מוצלח".
  • יש להימנע מהאדרה של המתאבד/ת, דרך מתן דגש על האישיות במקום על המצוקה, ומרומנטיזציה של ההתאבדות, שכן אלו מציגות התאבדות כפיתרון לגיטימי.
  • יש להימנע מלהתייחס להתאבדות כגזירת גורל שלא ניתן למנוע.
  • יש להימנע בשימוש במיתוסים על התאבדות כגון: אי אפשר למנוע התאבדות / התאבדות מגיעה בהפתעה / שיח על התאבדות עם אנשים במצוקה מעלה את הסיכון שיתאבדו וכד'.

איך כן לסקר התאבדויות

  • יש לדבר על סימני האזהרה.
  • יש להדגיש את המצוקה שהובילה להתאבדות ולנרמל את הכאב והקושי הנפשי.
  • יש לדווח בעמודים הפנימיים בעיתון ובפונטים רגילים.
  • יש להציג את המורכבות של הגורמים שמובילים להתאבדות, כגון: קיומו של כאב נפשי בלתי נסבל יחד עם תחושה של איבוד תקווה, הימנעות מפנייה לסיוע נפשי, הימנעות משיתוף הסביבה הקרובה בקושי וכד'.
  • יש לספק מידע על מקורות ארציים וקהילתיים לתמיכה נפשית.
  • יש להדגיש כי פנייה לסיוע יכולה להציל חיים שכן ניתן לסיים את הסבל מבלי לסיים את החיים.
  • יש לשלב בכתבה מומחה/ית בתחום מניעת התאבדות על מנת להציג את הנושא בצורה מקצועית ואחראית.
  • יש להנחות מה לעשות כשאדם נמצא בסיכון ולהדגיש שיש דרכים לעזור לאנשים במצוקה נפשית.

הצעה לטקסט לצירוף בסיום כתבות על התאבדות
"אובדנות היא לא גזירת גורל! יש מה לעשות כדי למנוע אותה. במקרה שדמות בסביבתכם נמצאת במשבר ועלולה להיות אובדנית, אל תהססו לדבר איתה ולעודד אותה לפנות לעזרה מקצועית דרך אנשי/נשות מקצוע בקהילה או גורמי תמיכה כגון ער"ן בטלפון – 1201 או באתר האינטרנט של סה"ר http://www.sahar.org.il.

לכתבות נוספות בנושא

חיפוש באתר

פנייה לקבלת תמיכה

אנא מלאו את הפרטים ונחזור אליכם/ן

שאלות לאגף המחקר

אנא מלאו את הפרטים ונחזור אליכם/ן

הצטרפות לפרוייקט פנים אבודות

אנא מלאו את הפרטים ונחזור אליכם/ן

הזמנת הרצאות

אנא מלאו את הפרטים ונחזור אליכם/ן

הרשמה - התנדבות

אנא מלאו את הפרטים ונחזור אליכם/ן

לקבלת תמיכה יד ביד

אנא מלאו את הפרטים ונחזור אליכם/ן