2015
דפני אסף, אמה של דורון אסף ז"ל, בריאיון לתכנית "חוצה ישראל" עם קובי מידן
25/06/15 כתבה בישראל היום על התמיכה שהעמותה מעניקה למשפחות
16/08/15 כתבה ב-ynet על קמפיין הפעמון: לקראת היום הבינלאומי למניעת אובדנות, התפרסמה כתבה ובה הסבר על קמפיין הפעמון שנערך עבור צעדת בשביל החיים הרביעית. במסגרת הקמפיין, כל גולש/ת מעלה תמונה עם ציור של פעמון על היד. הפעמון מסמל את הצורך "להתעורר", להיות קשובים ופתוחים על מנת שאנשים החשים מצוקה ירגישו בנוח לפנות ולדבר. בנוסף, ישנו הסבר על מטרת הצעדה ומיקומה.
16/08/15 טור של עינת ניסים ב-ynet: טור של עינת ניסים בה היא חושפת את סיפורה. מושיק, בעלה של עינת סבל ממאניה דפרסיה. בחודשים האחרונים לחייו מספרת עינת כי בעלה סבל מאפיזודה דיכאונית קשה מאוד. עינת מספרת על היום בו התאבד, וכן על השבועות שלפני. בין היתר מספרת גם על הסטיגמות שיש לאנשי בריאות הנפש על אנשים הלוקים בנפשם ופרט על קלות הראש בה החליטו שהוא אינו מסכן את עצמו. היא קוראת לאנשי בריאות הנפש להוריד את הסטיגמות אשר מונעות מהאנשים ששרויים במצוקה קשה לפנות לעזרה ולפרוק אשר על ליבם. בנוסף, היא קוראת לאנשי בריאות הנפש והציבור להפסיק לפחד מאובדנות, ולדבר על נושא חשוב זה בכדי להציל חיים. היא קוראת לציבור לצאת לצעדת בשביל החיים למען העלאת המודעות למניעת אובדנות.
08/09/15 ראיון עם דפני אסף וד"ר יוסי לוי בלז בתכנית "עושים סדר" לקראת צעדת בשביל החיים: דורון, ביתה של דפני התאבדה בעת שירותי הצבאי. בשיחה עם דפני וד"ר יוסי לוי בלז מדברים על העלאת המודעות, ועל דרך נכונה לסיקור בתקשורת. יש לדווח ולדבר על כך, אך על הדיווח להיעשות בצורה נכונה. ד"ר יוסי לוי בלז טוען כי יש לדבר על אובדנות ולשאול באופן ישיר את המתבגר/ת על כוונות אובדניות. כאשר רואים את סימני האזהרה ושואלים - מקבלים תשובה ישירה. מוכרחים להפסיק לפחד מלדבר על אובדנות.
01/09/15 ראיון עם ד"ר יוסי לוי בלז, דפני אסף וכרמל בתכנית מה בוער בגל"צ בהנחיית טלי ליפקין שחק: לקראת צעדת בשביל החיים, כרמל נערה בת 17, מספרת על חברתה שהתאבדה. היא מספרת כי אובדנות היא נושא שלא נחשפה אליו ואם היה בידיה מידע, ייתכן והייתה יכולה לסייע לחברתה בפניה לטיפול, לכן יש להעלות את המודעות לנושא. דפני, אמא של דורון שהתאבדה, מוסרת לסגל בית ספר, הצבא והאקדמיה כי הם הלב החשוב לזיהוי מצוקות הנער ולכן יש לשים לב לסימנים, כיוון ואובדנות ניתנת למניעה ולכן יש לדבר על זה. ד"ר לוי בלז מסביר שישנם מספר פרופילים אשר יכולים לאפיין את הנער המתבגר הנמצא בסיכון לאובדנות: פרפקציוניזם, דיכאון, אינטליגנציה ולחץ. המטרה היא להסביר לבני הנוער כי גם כשהלחץ מאוד גדול ישנם פתרונות נוספות. ד"ר לוי-בלז טוען כי שינוי באורח החיים הרגיל מהווה סימן אזהרה - הנער לפתע הוא מסתגר, אין לו כח, נעשה אפתי או מפריע. השינוי מלמד שמשהו עובר עליו. יש להעלות למודעותם של בני הנוער, כי במידה והם נתקלים בחבר שסיפר להם דבר מה על מחשבות ורצון להתאבד - זוהי אינה הלשנה אלא הצלת חיים, לכן יש לדווח. מסר להורים - זה בסדר וצריך לשאול את באופן ישיר את הנער, האם הוא חושב על מחשבות אובדניות.
07/09/15 ד"ר יוסי לוי-בלז בצינור לילה בהנחיית גיא לרר בערוץ 10: בכתבה מובא סיפורן של משפחות שיקיריהן התאבדו והמידע נמסר להן בתקשורת טרם קבלת הודעה רשמית. ההפצה של תמונות וסרטונים של מעשה ההתאבדות גם טרם ההודעה וגם לאחריה, לפי ד"ר יוסי לוי-בלז מהווה גורם סיכון משמעותי. אין חוק במדינת ישראל אשר אוסר את הפצת התמונות וסרטונים שאחרי ובדרך מותו. ד"ר יוסי לוי-בלז מזכיר ואומר כי התאבדות היא אינה גזרת גורל, יש לדבר על כך ולשאול באופן ישיר. בנוסף, הפרעות נפשיות הן נושא מודחק שלא מדברים עליו ויש להעלותו למודעות.
08/09/15 טור של יוליה בן משה במאקו: יוליה בן משה מספרת על התאבדות אחיה. היא מספרת כי ניסתה להימנע מהשאלה "למה". היא לא תדע לעולם, אך היא יודעת שעד לקבלת החלטה של אדם להתאבד יש מספר דברים שניתן לעשות. היא מונה מספר גורמים המעידים על סימני אזהרה שזיהתה אצל אחיה: תחושת התלישות הנגזרת מכך שעלו ארצה, תחושות הדיכאון, חוסר רצון לקום לעבודה. לבסוף, היא מציינת כי חשפה סיפור זה בפני ילדיה למרות החשש, ודעתה היא שלדבר על אובדנות, יכול להציל חיים.
09/09/15 ריאיון של אבשלום בתכניתו של גבי גזית ב-103fm
09/09/15 התכנית "רדיולוגי" ברשת ב', בהנחיית דקלה אהרון: שעה של תכנית במסגרתה ליווה את השידור פרופ' חרמש, חבר הנהלת עמותת "בשביל החיים". התראיינו גם ניר בן צבי, שאחותו התאבדה ושושי הרץ, מנהלת התכנית למניעת אובדנות במשרד הבריאות.
09/09/15 ד"ר יוסי לוי בלז בראיון לתכנית "לונדון וקירשנבאום": לקראת צעדת בשביל החיים. בראיון דנים על סיקור של מעשה ההתאבדות והקשר למספר ניסיונות האובדנות שלאחר הסיקור. המקרה של ליז - הוריה טוענים כי יש לסקר ולהעלות את המודעות לנושא האובדנות על סדר היום בתקשורת. לדעתם יש צורך בחשיפה למידע נוסף אודות התופעה. נוצר מעין טאבו, מצב בו התקשורת לא מדברת כלל על אובדנות. מהריאיון עולה כי יש לתאר גם את הקורלציה בין התאבדות למחלות נפשיות. לפי ד"ר יוסי לוי-בלז התאבדות ניתנת למניעה, ולכן יש להעלות את המודעות לנושא בכלי התקשורת, אך בהינתן הנחיות ברורות כגון: לא להאדיר את האדם שהתאבד, לא לתאר את השיטה והמקום, לא לעשות רומנטיזציה וסנסטזיזיה לנושא. במידה והתקשורת תדווח שהתאבדות ניתנת למניעה ייתכן וזה יציל את הנער/ה הבא/ה.
10/09/15 הצעדה בצינור לילה - ערוץ 10
10/09/15 כתבה במאקו בהשתתפות ד"ר מאיה יוהן-ברק ואורן ומרסלה רכמן: בכתבה מדובר על עילי רכמן שהתאבד. הוריו מדברים על הגורמים שייתכן והובילו אותו להתאבדות. ד"ר יוהן טוענת כי אין טריגר אחד המניע אדם להתאבד אלא מדובר בשילוב של מספר גורמים. הוריו של עילי מדברים על מודעות לנושא, ועל כך שלדעתם הגורמים בבריאות הנפשי קרי פסיכולוגים ופסיכיאטרים יסנכרנו את המידע על המטופל על מנת לקבל תמונה שלמה לגבי מצבו. קיימים תמרורי אזהרה, מילת המפתח היא מודעות וניתן לזהות את הסימנים בדמות שינוי בהתנהגותו של האדם.
10/09/15 כתבה בוואלה! בהשתתפות שושי הרץ, מנהלת התכנית הלאומית למניעת אובדנות במשרד הבריאות וד"ר אבשלום אדרת, יו"ר עמותת "בשביל החיים": לרגל יום למניעת האובדנות הבינלאומי. מהכתבה עולה כי התכנית הלאומית לצמצום אובדנות בישראל אמנם מרחיבה את פעילותה, אך שרי החינוך, הרווחה, הקליטה והשוויון המגדרי לא ממהרים לגבותה. זאת למרות שידוע וישנה הסכמה כי זהו נושא חשוב שיש לפעול למען העלאת מודעותו השרים אינם מגיעים לישיבות בכדי לקדם את התוכנית הלאומית למניעת אובדנות.
17/09/15 כתבה בישראל היום: מחקר - "תחושת התמלכדות" מובילה להתאבדות חיילים: הכתבה מציגה מחקר שנערך בחיל הרפואה ובמכללת רופין. מהמחקר עולה מאפיין פסיכולוגי הנקרא "תחושת התמלכדות", שמעלה את הסיכון להתאבדויות בקרב חיילים. תחושת ההתמלכדות היא חוויה קשה, בה האדם מרגיש לכוד בסיטואציה בלתי נשלטת, שאי אפשר לברוח מפניה. נעשית עבודה משותפת של ד"ר יוסי לוי בלז, ואל"מ אייל פרוכטר בכדי למנות את המאפיינים הפסיכולוגיים המובילים את החיילים לתחושה זו. נמצא כי תחושה זו מהווה גורם סיכון משמעותי להתאבדות וכן שילובו עם לחץ מוביל לרמת סיכון גבוהה אף יותר.
10/09/15 סרטון הצעדה השנתית של עמותת "בשביל החיים": סרטון הצעדה, מההקמה ועד לנאומים. מלווה בתמונות סטילס מהצעדה וכן סרטונים.
26/11/15 ראיון של ניר בן צבי מעמותת בשביל החיים, בעקבות התאבדות הנערה בת ה- 13: קיימת סטיגמה נוקשה הטוענת לכך שדיבור על אובדנות יביא עמו מקרי אובדנות. לטענתו, אין גורם אחד אלא מספר גורמים ברקע שיכולים להוביל לתחושות קשות עד לכדי מצב ההתאבדות. הוא מציין כי ההתאבדות קורית בכל מקום, מכל מוצא משפחה וכו'. הוא מדבר על אחותו שהתאבדו בגיל 22, וטוען כי המודעות והידע על התאבדות יכול לסייע לצמצם את המקרים.
ראיון של ד"ר מאיה יוהן-ברק אצל גבי גזית: בני נוער חווים את מנעד הרגשות בצורה עוצמתית יותר. לפי הסטטיסטיקה, גיל ההתבגרות הינה קבוצת סיכון ולכן בית הספר הוא המקום למתן הסברים בעבור התנהגויות מניעה. בגיל ההתבגרות יש אמביוולנטיות מאוד חזקה בין התחושות הקשות בין חיים ומוות. המצוקה קשה מאוד ולכן במעשה האובדנות, מחשבות על אובדנות וכן ניסיון האובדנות ישנה קריאה אמיתית למצוקה, ורצון עז שאדם מבחוץ יציג את האלטרנטיבות. בראיון מוצגת מרכזיותה של בית הספר, וכן שבמידה וישנו מקרה אובדנות של תלמיד ישנה וועדת תחקור בית ספרית אשר רוצה ללמוד מה היו הכשלים, היכן היה ניתן לזהות, האם בית הספר נהג כשורה ובנוסף ללמוד על המאפיינים של אותם תלמידים אשר מבצעים ניסיון אובדנות או התאבדות. בראיון מציינים כי גם אירועי בריונות, חרמות וכו', מאוד משפיעים על התלמיד. המסר של בית הספר הוא לתת תקווה למי שנמצא מצוקה כי יש מוצא.
ראיון אצל גבי גזית עם ד"ר אבשלום אדרת, יו"ר עמותת "בשביל החיים": הדרך למניעת התאבדויות של בני נוער נעוצה בהגברת המודעות אצל שלושה גורמים: המורים, הורי התלמידים ובני הנוער עצמם. יש לדבר על הנושא לא לפחד ולא להסתיר. בבתי הספר ובחינוך שורר מיתוס חזק והוא כי דיבור על אובדנות יוביל לאובדנות. המיתוס הזה אינו נכון. ברוב המקרים, קדם למעשה האובדנות מחשבה אובדנית וכוונה. בראיון מובאים סימנים חיצוניים של המצוקה האובדנית לפני המעשה כמו סימנים מילוליים והתנהגותיים (כמו הסתגרות).לכן, יש להיות ערים לסימנים הללו וכן לדבר על אובדנות.
29/11/15 סיקור אחראי (תגובת ד"ר מאיה יוהאן ברק): קצין צה"ל נמצא ירוי בביתו ביום השנה למותה של אחותו בפיגוע- ד"ר יוהאן טוענת כי חוויה של אובדן היא אירוע חיים משמעותי אשר יכול להוביל למצוקה נפשית ולעיתים אף לאובדנות. לכן, היא טוענת כי ימי זיכרון עלולים להוות זרז לפעולות אובדניות שכן אלו ימים המציפים את הרגשות הקשים של האנשים החווים את האובדן. ישנה המלצה שביום שכזה לא להיות לבד, באם ידוע שישנם רגשות קשים להגביל אמצעים שעלולים לשמש כאמצעי לאובדנות.
29/12/2015 טור של דבורה קרן, אמו של אסף קרן ז"ל, לקראת כנס המשפחות ב- 3.1.16, על ההתמודדות לאחר התאבדות בנה לפני 15 שנה: אמו של אסף ז"ל, חברת עמותת "בשביל החיים" מספרת על כך שהבשורה הגיעה לפתחה כרעם ביום בהיר, ללא כל הכנה מוקדמת. היא מתארת את תחושת האשמה שאפפה אותם, הפחד מהמפגש עם כאבם של אחרים שהסתבר כתומך, וכיצד מתמודדים וממשיכים הלאה.