המלצות של משפחות עזרה ראשונה - קבלת תמיכה
יהודית גוזלן (נתמכת), משתפת: "בוקר בהיר וקר לפני שנתיים הלך אבי לחוף בתולת הים בקרית ים, שם הצמיד את אקדחו לראשו וירה. התקופה שלאחר מכן הייתהאפלה ומערערת מכל בחינה. לא הצלחתי לתפקד, לא ידעתי כיצד ממשיכים הלאה. בחיפושי ברשת גיליתי את עמותת "בשביל החיים". עבורי היה בלתי אפשרי ובלתי ריאלי להגיע למפגשים באזור המרכז, אך להפתעתי הקשר עם העמותה לא הסתיים בזה. קשת תמכה בי טלפונית ובאמצעות התכתבויות בוואטספ לאורך תקופה ארוכה. תמיד הייתה זמינה, קשובה, מכילה. יודעת על מה אני מדברת, יודעת מה אני חווה. נתנה לי כלים וכוח נפשי אדיר על מנת לשרוד את הימים הארוכים והלילות הארוכים עוד יותר. אני לא יודעת איך הייתי מצליחה להתמודד בלי עזרתה ובלי עזרת העמותה. אני מודה לה מאוד על כל מילה טובה, מנחמת, מנחה, על כך שהיא תמיד עוטפת ומכילה. זה משהו שאשא איתי תמיד".
מרסלה רכמן (נתמכת), משתפת: "עוד בימי השבעה על מות בננו, שמענו על העמותה "בשביל החיים". כל מני מכרים שדאגו לנו וכאבו את כאבנו הנורא דאגו לנו לפרטי קשר עם העמותה המופלאה הזו. כשבועיים אחרי שקמנו מהשבעה ביקרו אצלנו בבית מתנדבים מהעמותה, משפחות כמונו לתת לנו חיבוק, מילה טובה. היום אני יכולה לומר שזה היה דבר מאד משמעותי, היינו בתוך ערפל סמיך של כאב וחוסר אונים מול הטרגדיה שקרתה לנו מבלי לדעת איך ממשיכים לחיות בלי הילד שלנו. עם חלק מהמתנדבים היקרים אנו עדיין בקשר היום, אחרי 4 שנים. צריך מעט מילים, מבטים וכבר מבינים מה עובר על כל אחד. כמה חודשים שלאחר מכן השתתפנו בקבוצת תמיכה של הורים שכולים שהעמותה הציעה לנו. זו הייתה מסגרת "הצלה" עבורנו. זו המסגרת בה את יכולה להיות כמו שאת ופוגשת עמיתים לצערך שיודעים בדיוק למה את מתכוונת כשהנך אומרת דבר כלשהו וגם יש הבנה עמוקה כשהשתיקה ממלאת את החלל. המסגרת של קבוצת תמיכה נותנת כוח להמשיך בחיים... עבור המשפחות, העמותה על כל פעולותיה משמשת מרחב אפשרי שמקבל ורואה אותה וחותר לסייע לך להמשיך לחיות למרות האובדן, ויחד עם זה, להרגיש שאת לא לבד. המפגשים שהעמותה מקיימת הינן בעלי ערך מנחם, ומרפא, עד כמה שניתן. אנו חווים זאת בכנסי המשפחות, בצעדה השנתית ובפעולות רבות ומרובות שהעמותה מקיימת עבור המשפחות ובהעלאת המודעות בנושא התאבדויות".
שושי (נתמכת), משתפת: "ב-8.12.16 נפלו עליי השמיים. איבדתי את אהובת לבי ונפשי, שלי שלי שבחרה לא! בחיים. שלי הייתה לי חברה, אם ואחות. הייתה המגדלור שלי. אישיות קורנת משכמה ומעלה. צדיקה גמורה שכולה אור וטוב, ומעשים טובים שנעשו בצניעות יוצאת דופן. זכיתי ל-8 שנות חברות עם האישה המופלאה הזאת. האובדן קשה מנשוא. מלכתחילה היה ברור לי שעליי ללמוד לחיות עם החוסר הזה כל יום מחדש. קשת יקרה! הגעתי אלייך באמצעות אמיר עמרמי אחיה של שלי ז"ל. זאת הייתה עזרה ראשונה מצילת חיים מבחינתי. הגעת אליי לביתי, כשאני שבורה, מרוסקת ומדממת. העזרה המקצועית שהגשת לי בחודשים הללו, סייעה, ומסייעת לי ברמת התפקוד היומיומית. הידיעה שיש לי למי לפנות בכל עת מחזקת מאד. יתרה מכך, השיחות איתך מקנות לי כלים להתמודד, מהוות עוגן להמשך הדרך ומטעינות אותי כל פעם מחדש. אני רואה בעבודת ההתנדבות שלך בפרט ובעמותת "בשביל החיים" בכלל - עבודת קודש מצילת חיים במלוא מובן המילה!!! מאחלת לכם כעמותה, להתעצם ולהתמסד כדי להעלות את הנושא "שלא מדברים עליו", לסדר היום הציבורי. מאמינה שעוד רבות המשפחות המשוועות לעזרה שבוודאי אינן יודעות כלל על קיומכם ומחפשות יד מושטת. יישר כוח!".
דני וג'ודי ברעם (נתמכים): "אנחנו ההורים של תומר ברעם שהתאבד ביולי 2011. משפחתנו עברה תקופה קשה (שבמידה מסוימת עדיין עוברת). ניסינו להיעזר בטיפול פרטני, שלא כל כך עבד בשבילנו. את העמותה "בשביל החיים" מן הסתם לא הכרנו לפני כן, אבל דרך חברים הגיעו אלינו חנה ויובל זוג מתנדבים של העמותה שעברו מקרה כמו שלנו. מפגש זה מאד עזר לנו, נתן לנו זיק של תקווה, ובנוסף מצאנו איתם שפה משותפת והבנה למצבינו. בנוסף, דרכם הגענו לקבוצת תמיכה של העמותה, שללא ספק נתן לנו נקודת משענת. אנחנו חושבים שעבודת המתנדבים של העמותה בעזרה ראשונה היא בהחלט חשובה מאד לתחילת חזרה "לחיים"".